במוזיאון האדם והחי קיים אוסף של מעל 500 פריטים כגון שלדים, גולגולות, פוחלצים, דגמי בעלי חיים, פריטים משומרים, קונכיות, פריטים ארכאולוגים ועוד.
קיומו של האוסף הוא שמבדיל בין חלל אמנות או גלריה למוזיאון, בהגדרתו, מוזיאון מחוייב לתחזק אוסף של יצירות וחפצים.
האוסף שלנו נחלק בין האוסף המוזיאלי המשמש לתצוגה והאוסף החינוכי, המשמש לפעילויות מודרכות לבתי ספר ולקהל הרחב, שמגיע לבקר במוזיאון.
האוסף מוצג בחלקו בתערוכות הקבע, וחלקו שמור במחסנים, בתנאי אקלים מיוחדים, והוא מוצג לקהל בתערוכות מתחלפות. עם זאת, אוספים מוזיאליים לא תמיד מוצגים לקהל הרחב. לעיתים חשיבותם היא מחקרית בעיקרה.
מוזיאונים בארץ ובעולם נוהגים להשאיל זה לזה פרטי אוסף לצורך הצגתם בתערוכות.
את הפריטים החלו לאסוף בשנות השמונים של המאה העשרים ממקורות מגוונים כמו הספארי, אוספי טבע באוניברסיטאות ואנשים פרטיים שהטבע קרוב לליבם. האוסף ממשיך לגדול ולהתחדש גם היום.
החזקת אוספי טבע הכוללים פוחלצים, שלדים ופריטים נוספים מעולם החי, דורשים היתר מיוחד מרשות הטבע והגנים בו מוודאים שמקור האוסף חוקי, ונאסף תחת הכללי האתיקה והחוקים של אמנות בינלאומיות המפקחות על סחר של פריטים מעולם החי.
המילה האנגלית Taxidermy (פחלוץ) מגיעה מהשפה היוונית ופירושה ‘תיקון עור’.
אומנות הפחלוץ החלה להתפתח במהלך המאה ה- 18.
פוחלץ הוא בעל חיים שלאחר מותו שוחזר לצורך תצוגה במוזיאון, מחקר או חינוך.
בכדי לפחלץ בעל חיים צריך להיות בעל מקצוע, אומן פחלוץ, בעל ידע רב ומומחיות באנטומיה, זואולוגיה, עיבוד עורות, פיסול ועוד. תהליך הפחלוץ כולל הסרה של עור בעל החיים ויצירת תעתיק מחומר קל כגון גבס או עץ שבעזרתו יוצרים פסל של בעל החיים בהעמדה טבעית ככל הניתן.
את התעתיק עוטפים מחדש בעור בעל החיים לאחר שעבר תהליך עיבוד, ומוסיפים לו עיניים, שיניים ותוספות שונות, שחלקן אמיתיות וחלקן עשויות חומר מלאכותי.
המפגש עם הפוחלצים מרתק ומעורר שאלות מדעיות ופילוסופיות.
מוזיאון האדם והחי – אדם טבע סביבה
המוזיאון הוא מוזיאון מוכר, הכפוף לחוק המוזיאונים.
המוזיאון נתמך על ידי עיריית רמת גן, משרד התרבות והספורט – מנהל התרבות ומשרד החינוך.
